1. בפני בקשה לנקוט הליכי בזיון בית המשפט כנגד המשיבה.
2. המשיבה הגישה כנגד המבקש ואח' תביעה בת"א 16778/99 של בית משפט זה, בגין חוב ארנונה, שלטענתה, חבו לה המבקש ואח'.
3. ביום 03/10/99 ניתן כנגד המבקש וכנגד קרבסי שושנה, פסק דין ע"י הרשמת ת' נמרודי, בו חוייבו הנ"ל לשלם למשיבה 28,605.55 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הנקוב בחשבון המצורף לכתב התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך 2,900 ש"ח, בתוספת מע"מ.
4. המבקש ושושנה קרבסי הגישו בקשה לביטול פסק הדין (בש"א 10163/99).
5. ביום 28/05/00 הגישו המבקש ושושנה קרבסי - מחד, והמשיבה מאידך, הודעה מוסכמת לבית המשפט לפיה הגיעו הצדדים להסכם בדבר מחיקת הבקשה לביטול פסק הדין, לשינוי (לפנים משורת הדין), המחזיק בנכס מיום 01/06/97 ועד 19/09/99 באופן שקרבסי יוחנן ת.ז. 55630487 יירשם כמחזיק בנכס, כי החוב נשוא התביעה ישולם למשיבה בתוך 40 ימים מיום חתימת ההסכם הנ"ל.
6. ביום 28/05/00 ניתנה החלטה "כמבוקש ומוסכם".
7. מכאן הבקשה בה עותר המבקש להורות למשיבה, לעמוד בהסכם אשר קיבל תוקף של החלטה, להעביר את רישום הנכס לשנים 1997 - 1999 על שמו של מר קרבסי יוחנן ולחשב את יתרת הארנונה לחשבונו של מר קרבסי יוחנן ... ואז יעלם החוב כליל או יעמוד על סך 161 ש"ח בלבד (סעיף 13 לבקשה).
8. הבקשה לא נתמכת ע"י תצהיר וטענת ב"כ המבקש היא כי המדובר בטענה משפטית.
9. המשיבה הגישה תשובה, בהתאם להחלטה מיום 03/02/11 בה היא טוענת, בין השאר, כי
"קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת פרשנותו והפרתו של ההסכם הנ"ל. הואיל ולטענת המשיבה, המבקש הוא שהפר את ההסכם הנ"ל כאשר לא שילם את מלוא החוב נשוא התביעה, לטענת המשיבה היא אף לא חייבת לבצע את סעיף 3 להסכם, מאחר והמבקש לא קיים את חלקו בהסכם ולא שילם את מלא החוב נשוא התביעה בת.א. 16778/99" (סעיף 49 לתשובה).
10. יש לזכור כי בהודעה המוסכמת שקיבלה תוקף של החלטה, כאמור לעיל, נכתב כי הבקשה לביטול פסק הדין תמחק (סעיף 2 לבקשה); כי לפנים משורת הדין יועבר רישום הנכס נשוא התביעה על שם קרבסי יוחנן כאמור לעיל (סעיף 3 לבקשה) וכי החוב נשוא התביעה ישולם למשיבה בתוך 40 יום מיום חתימת הסכם זה (סעיף 4 לבקשה). יתר על כן, בסעיף 5 להודעה המוסכמת נכתב, כי
"אם החוב נשוא התביעה לא יוסדר במלואו בתוך 40 יום כאמור בסעיף 4 לעיל, תהא המשיבה רשאית להמשיך בהליכי ביצוע פסק הדין מיום 03/10/99 בתיק הוצאה לפועל 03-22517-99-4 כנגד המבקשים - קרבסי אלעזר ושושנה".
11. מכאן המחלוקת בין בעלי הדין. המבקש טוען כי אילו פעלה המשיבה כאמור בסעיף 3 להחלטה המוסכמת, לא היה נותר חוב ולחלופין היה נותר חוב של כ-161 ש"ח ואילו המשיבה טוענת, כי רישום הנכס כאמור בין השנים הנ"ל על שם יוחנן קרבסי, היה אמור להעשות, ככתוב,
לפנים משורת הדין
,
לאחר
שהמבקש ושושנה קרבסי ישלמו חובם לעיריה המשיבה כמפורט בסעיפים 4, 5 להודעה המוסכמת. כל צד מאשים את יריבו בהפרת ההסכם הנ"ל.
12. יצויין, כי לפי רישומי המזכירות (מנהלת המדור האזרחי) מיום 03/02/11, התיק המקורי 16778/99 - בוער.
13. לאחר שעיינתי בבקשה, ובתשובה וכן בטיעונים של ב"כ בעלי הדין מיום 16/06/11 ולאחר ששקלתי כל הנ"ל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
להלן טעמי:
13.1 "
אין להיזקק להליכי בזיון לשם מתן סעד אזרחי, כשקיימת דרך אחרת לעשות צדק" (כב' השופט ח' ה' כהן ע"א 228/63
רפאל עזוז נ' יוסף עזר פ"ד יז 2541, 2550 ב, (1963)).
13.2 מכאן, שאת הבקשה של המבקש לקבלת סעד אזרחי כנגד פסק הדין העומד בתוקפו, היה עליו להביא בדרך של התנגדות בהליכי הוצאה לפועל או בדרך של עתירה לבית המשפט המנהלי בירושלים, במקרה של הליכי גבייה מנהליים, או לשם ביטול או הבהרת ההחלטה מיום 28/05/00 בדרך של תובענה למתן פסק דין הצהרתי. מיותר לציין, כי המבקש לא נקט באף אחת משלוש הדרכים הנ"ל, דרכים אשר פתוחות בפניו גם היום.
13.3
"התוצאה, לפיה אין לאכוף הסכם פשרה בלתי ברור בהליכי בזיון, מתיישבת עם הכלל שגובש בפסיקה, לפיו אין להיזקק להליכי בזיון כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית" (כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן רע"פ 7148/98
ארנון עזרא ואח' נ' יעל זלזניאק פד נג 3, 337 פסקה 12 לפסק הדין).
13.4 "
אין החייב מנוע מלנסות לשכנע את בית המשפט כי לאור מובנו האמיתי של הצו ולפי כוונתו הנכונה, אין מעשיו בחזקת הפרה כלל ולכן אין כאן ביזיון" (ד"ר אליהו הרנון,
ביזיון בית המשפט על ידי אי ציות, "מפעל השכפול
" תשכ"ה-1965, 306).
13.5 "
כאשר הצדדים חלוקים בשאלת פרשנותו של ההסכם שבסיס פסק הדין, הצורך לשמוע ראיות ועדויות, שמטרתם להתחקות אחר כוונתם הקונקרטית או המשוערת של בעלי הדין, עשוי לסכל זאת", קרי, עשוי לסקל את ההליך המהיר של בזיון בית המשפט. (כב' השופטת טובה שטרסברג-כהן
שם, רע"פ 7148/98
שם, פסקה 10 לפסק הדין)
. וראו גם: כב' השופט ח' ה' כהן ע"פ 514/66
יוסף חסיד נ' הוצאת ספרים פרדס ישראל בע"מ פ"ד כא 1 607, 612).